משכיל לדוד · שמות · פרק 24 · פסוק 3

את כל דברי ה׳ מצות פרישה והגבלה. הק׳ הרא״ם זכרונו לברכה תימא דבפ׳ אר״ע אמרו בהדיא דלכ״ע בתלתא בירחא א״ל מצות הגבל׳ ובד׳ בירחא עבוד פריש׳ ומדברי הרב משמע דתרוייהו בד׳ בירחא הוה וצ״ע ע״כ. ואני תמה היכן מצא הרב כן דהתם דף פ״ו איתא איפכא ממש דלר״י בתלתא א״ל מצות הגבלה בד׳ עבוד פרישה [ופירש״י בד׳ השכים ועלה והגיד שקבלו עליהם מצות הגבלה ונאמר׳ לו מצות פרישה] ולרבנן בתלתא א״ל ואתם תהיו לי בד׳ אמר ליה מצות הגבלה בה׳ עבוד פרישה [וממילא ממאי דפיר״שי בד״רי נשמע לרבנן דבה׳ השכים ועלה והגיד להקדוש ב״ה שקבלו מצות הגבלה ונאמרה לו מצות פרישה] הרי בהדיא שלא כדברי הרא״ם ז״ל. איברא דמ״מ ק׳ כאן על פירש״י דחזי׳ בהדיא דבין למר ובין למר לא הוו תרווייהו בחד יומא ואפשר דרבינו לצדדין קתני ואין ר״צל תרוייהו אלא מצות פרישה לר״י ומצות הגבלה לרבנן: