משכיל לדוד · שמות · פרק 13 · פסוק 18

וחמשים אין חמשים וכו׳ וא״ת ולמה כתוב זה בכאן הול״ל לעיל מיד ביציאתם. וי״ל שזה בכוונה מכוונת להודיע דמאי דכתיב בראותם מלחמה לאו על כל מלחמות קאי שהרי א״א שיתפעלו בראותם שום מלחמה שהרי לאו מלתא חדתא היא לגבייהו שכך היו חושבים מתחלה קודם צאתם ממצרים דמסתמא צריכים להלחם עם אומות ואדעתא דהכי יצאו מזויינים וז״ש רש״י אין חמושים אלא מזויינים בל׳ שלילה כלו׳ א״א לפ׳ ע״פ הפשט אלא מזויינים וא״כ בהכרח שהיה כבר פשוט להם שיבאו עליהם מלחמות ואיך אם כן כתיב פן ינחם העם בראותם מלחמה א״ו דמיירי כגון וירד העמלקי וכו׳ כלומר מלחמה שבאה עליהם מפני חטאם ונענשו שהמיתום ובראותם נפילה זו קרוב שינחם העם. ומאי דמייתי רש״י ד״א היינו דלפי׳ הראשון ק׳ לישנא דעלו בני ישראל דהול״ל יצאו כדכתיב כמה זימני בפ׳ דלעיל ולא שייך לישנא דעלייה אלא כגון ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען לפי שא״י גבוהה מכל הארצות כדפי״רשי התם אבל הכא הול״ל יצאו כדכתיב לעיל לכך מייתי ד״א דלהך פירושא בתרא ניחא לישנא דעלו דר״ל עלו ונתפרשו מהאחרים שהם ירדו שאולה והללו עלו מהם וקמו לחיים. ומיהו להך פירושא נמי ק׳ דמאי שייכות איכא להך קרא הכא טפי הול״ל כן בפ׳ דלעיל דאילו הכא אדרבא מאחר שכל הד׳ חלקים שהיו רשעים ולא היו רוצים לצאת ממצרים כבר מתו והללו ניתותרו ש״מ שהיו צדיקים והיו מואסים בגילולי מצרים ומהיכא תיתי שירצו לחזור למצרים א״כ הך קרא דוחמושים היא ראיה לסתור הקודם לכך מייתי נמי פי׳ ראשון: