גדול עוני מנשוא וכו׳ דליכא למימר שהיה זה דוגמת וידוי דא״כ לימא גדול עוני ותו לא ומיהו יש להבין מה תמיהא היא זו דמה ענין עליונים ותחתונים לזה שחטא ונתחייב ראשו למלך וראיתי בש״ח דפי׳ הלא התחתונים ודאי חוטאים ולמה בראתם א״כ ע״כ שיש תקוה ולמה עוני אין אתה טוען ע״ש ודוחק הוא דס״ס ל״ל להזכיר העליונים כלל ונר׳ לפ׳ כוונתו לפי שעונו הי׳ רציחה והיינו שהפריד הנפש מן הגוף והנפש היא רוחנית מן העליונים והגוף חומרי מן התחתונים וז״ש אתה טוען עליונים ותחתונים כלו׳ עליונים לבדם שאין להם ישיבה בארץ ותחתונים לבדם שאין להם עלייה למעלה וזה שאני הרגתי מה עשיתי בזה רק פירוד ההרכבה שהפרדתי הנפש מן הגוף והנפש עלתה למעל׳ במקורה והגוף החומר נשאר למטה ומה בכך למה לא תסבול זה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 4 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745