בעל הבור בעל התקלה וכו׳ מתוך הסוגייא שהבאתי לעיל נתבאר לך דרבינו נסיב לה כוותיה דר״י אליביה דרבא דלא מיחייב אלא בר״ה ודריש בעל הבור בעל התקלה ודלא כר״ע דמחייב אפי׳ ברשותו כשהפקירו (דאל״כ מצי למימר ליה תורך ברשותי מאי בעי) ודריש בעל הבור כפשוטו ולא ירדתי לסוף דעת רבינו אמאי דהא ק״יל הלכה כר״ע מחבירו וכ״ש הכא דסתם מתני׳ כוותי׳ דר״ע דמחייב אפי׳ בר״הי. ומה גם דפשטיה דקרא משמע טפי כוותיה. והרמ״בם בפ״יב מהנ״מ פסק הכי בין ברשותו והפקירו בין בר״ה. ואפשר לומר דרבינו נמי הכי ס״ל והיינו דקאמר אף על פי שאין הבור שלו שעשאו בר״ה כלומר ל״מ אם עשאו ברשותו שאז ודאי חייב אף על פי שהפקירו אח״כ הואיל וכי עשאו ברשותו עשאו אלא אפילו בר״ה נמי חייב דבעל הבור דכתב רחמנא כייל תרתי או בעל הבור ממש או בעל התקלה. והש״ס דלעיל ה״ק דר״י סבר דבעל הבור הוי פי׳ דוקא בעל התקלה. אבל לר״ע מתפרש בתרי אנפי בעל הבור ממש א״נ בעל התקלה דתרוייהו מיחייבי:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 21 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745