ואומר אליכם וכו׳ מהו לאמר וכו׳ אפשר שמרגיש גם כן דבעת ההיא מיותר דפשיטא דבעת ההיא הוה. ועם פירושו מיושב דעד אותה שעה הייתי סובל ולא אמרתי לכם מידי עד שציוני הקב״ה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 1 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא אוכל וכו׳ אפשר שלא וכו׳. פירוש דמרגיש רש״י דהו״לל לא אוכל לשפוט או לדון וכיוצא ומאי שאת. ולכך משני דאינו ר״ל שלא היה יכול לשפוט אלא לסבול עונשם:
ה׳ אלהיכם וכו׳ אין דייני אומה זו וכו׳. בני נח נמי מצווין על הדינין ומצווים גם כן על שפיכות דמים ועל הגזל ויש בהו חומרא יתירא מישראל. אלא יש לפרש דה״ק שאם דן והורג וכו׳ ומטה את הדין וכו׳ כלומר בענין שאם היה בדיני ישראל כה״ג הוה מיקרי שפיכות דמים או גזל והטיית דין בבני נח אינו כלום דאילו בדיני ישראל פי׳ בעי׳ עדה ועדים והתראה ואילו בני נח נהרג בדין א׳ ובעד א׳ ואפילו קרוב ולא בעו התראה ועדיהם לא בעו שבע חקירות וכו׳ כמו בישראל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745