ואת הנתק וכו׳ מניח ב׳ שערות וכו׳. הכרחו הוא דאילו במקום הנתק גופיה מאי שייך למכתב לא יגלח שהרי עיקרו של נתק הוא שנושרים השערות כדאי׳ בת״כ. ואם לומר שאם יש בו איזה שער לא יגלח היכי דמי אם הוא שער צהוב לא מיתוקם דלא בעי הסגר שני שהרי הוא סימן טומאה ואם שער שחור או שאר מראה חוץ מן הצהוב הרי הוא סימן טהרה כדפירש״י בסמוך וא״כ אין צורך להסגר אלא על כרחך ה״ק ואצל הנתק לא יגלח שמניח ב״ש כדי שיהא ניכר הפשיון דהואיל והזקיקו הכתוב גילוח סביב הנתק אם כן לא יהיה ניכר אם יפשה ולכך מניח שורה של שערות:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 13 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745