ומלתה אותו וכו׳ דר״י רא״א וכו׳ הק׳ מוה״ראם ז״ל לר״י ל״ל קרא דוכל ערל השתא מילת עבדו מעכבתו מילת עצמו לא כ״ש. ולר״א קרא דומלתה אותו ל״ל וכו׳ השתא ישראל ערל לא אכיל עבד ערל מיבעיא. ותירץ ע״פ דרכו ע״ע. ולעד״ן דלר״י איצטרך קרא דוכל ערל דסד״א מילת עבדו דברצונו לא מלו מעכבתו. אבל מילת עצמו דאנוס הוא מחמת שמתו אחיו אינו מעכב קמ״ל. ולר״א אצטריך קרא דומלתה אותו להתיר לעבד אחר מילה דס״דא אפי׳ אחר שמל לא יאכל דמאיס:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 12 · פסוק 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745