ויברכם ברכת כהנים וכו׳. דאילו ברכה אחר׳ מה עניינם לאותו יום שהרי הברכה שתשרה שכינה במעשה ידיהם ההיא ברכום אחר כך משה ואהרן כדפרש״י אח״כ. ותו דאם ברכה אחרת היא למה ברכה אהרן לבדו ולא עם משה. א״ו ברכת כהנים ומאחר שבו ביום נתחנך אהרן בעבודה נתחנך ג״כ בנשיאות כפים שהיא כעבודה. ומה שהוצרך רש״י לסיים יברכך יאר ישא אף על גב דדבר פשוט הוא וזיל קרי בי רב נר׳ משום דפשט משמעו׳ ויברכם משמע ברכ׳ אחת לבד לכך פי׳ דליתא אלא ששלשתם הוה ומאי דכתי׳ יברכם דמשמע ברכה אחת היינו לפי שבמשכן היה כמו במקדש שאומרים אותם ברכה אחת כדאיתא בסוטה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 9 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וירד מעל המזבח. כוונתו דלא תימא דהאי וירד אחר הברכה קאמר דא״כ נמצא דלא אתפרש בקרא ירידה זו לאיזה תכלית סיפר לנו ירידתו דפשיטא שאחר שסיים המעשה שעליו לעשות שירד דאטו היה לו לישב שם עד עולם ולכך מפ׳ דה״ק קרא וישא אהרן את ידיו ויברכם אימתי מיד אחר שירד מן המזבח מעשות קרבנותיהן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745