יד וכו׳ גר שהוא תושב וכו׳. מוכרח הוא דאי בגר צדק פשיטא הרי הוא חייב בכל מצות שבתורה כאזרח ומהיכא תיתי שלא יהיה חייב גם הוא בשילוח עבדים ובכל חילוקי דיניו כישראל. אבל בת״כ שנינו ונמכר לגר זה גר צדק תושב זה גר תושב. וע׳ במציעא פ׳ איזהו נשך דף ע״א:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 25 · פסוק 47
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
משפחת גר וכו׳ כשהוא אומר לעקר וכו׳. הק׳ התוס׳ במציעא דמאחר דכתיב לעקר שהוא ע״ז עצמה אמאי אצטריך תו משפחת לרבות הגוי. ותי׳ דאל״כ ה״א דוקא לע״ז דישראל כגון מיכה. א״נ היה מפרשינן דלעקר היינו הגוי אבל לע״ז עצמה אפילו אם מכר עצמו אינו מכור עיין שם. ומ״מ קשה אמאי כתיב לעקר בתחלה הו״ל להקדים משפחת גר דבהא הוה כתב כסדר דכל המאוחר בכתוב הוא גרוע טפי דהשתא אין סדר למקרא ונראה דאילו כתב לעקר לבסוף הוה משתמע אפילו נמכר לשם אלהות אפ״ה גאולה תהיה לו קמ״ל דליתא אלא דומיא דמוכר לגוי דהיינו לשמשו׳ אבל לשם אלהות הו״ל מומר וגרע טפי מגוי וקי״ל דמורידין ולא מעלין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745