משכיל לדוד · דברים · פרק 10 · פסוק 18

ואוהב גר וכו׳ דבר חשוב וכו׳ פי׳ הרא״ם ז״ל דלא תחשוב שדבר קטון הוא שאין לו גבורה ליתן יותר מזה שהרי לעיל מניה עושה משפט יתום ואלמנה הרי גבור ע״כ נראה מדבריו ז״ל שהבין דמ״ש רבינו לעיל הרי גבורה היינו מקרא דעושה משפט יתום וזה היפך הגמרא ערוכה דמגלה דהמעיין שם יראה דר״ל הרי גבורה מה שאמר לעיל הוא אלהי האלהים וכו׳ והענוה היא עושה משפט יתום ופירוש דברי רש״י דהכא כך הוא לע״ד דלא תימא שדבר קל הוא ואם כן ק׳ היכי כתיב ואוהב גר וכי זוהי אהבתו לכך פי׳ דאה״נ שדבר חשוב הוא זה וכן נראה בהדיא בההיא דאת״ל גבי עקילס הגר שבא לפני ר״א וא״ל הרי כל שבחו של גר לתת לו לחם ושמלה א״ל וכי קלה היא בעיניך דבר שנתחבט עליה אותו זקן וכו׳ ואע״ג דהתם מסיים בה דר״א הושיטה לו בקנה ואחר כך בא לו אצל רבי יהושע ופירש לו לחם זו תורה שמלה זו טלית ועוד לחם זה לחם הפנים שזוכה שמשיאין לכהונה ובני בניהם מקריבין על גבי המזבח ושמלה אלו בגדי כהונה גדולה מ״מ רש״י נקט הקרוב לפשט כדרכו: