הכזונה הפקר. כוונת רבינו ליישב אמאי לא כתיב הזונה אלא הכזונה דמשמע כזונה ולא זונה ומשני דאה״נ דלאו זונה ממש היא דאע״ג דשייך שם זונה אף בפנויה המפקרת עצמה לזנות ואין ראיה מזונה האמורה אצל כהן כמו שהאריך בזה הרא״ם בפ׳ קדושים בפרשת אל תחלל את בתך להזנותה ועיין בק״א שם מכל מקום הכא שאני שהרי אנוסה היתה דאפילו את״ל שנתרצתה מכל מקום הואיל וקטנה היתה הרי קי״ל דפיתוי קטנה אונס הוא אלא דימה אותה לזונה לענין ההפקר שעשה אותה הפקר כדרך שעושים לזונה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 34 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
את אחותינו ית אחתנא נר׳ כוונתו דמדכתיב יעשה ל׳ עתיד הוא משמע דה״פ שאם לא היינו הורגים אותם היה לחוש שמא לעתיד אתו למסרך לעשות כן עם אחותינו ונפרש מלת אחותנו כאילו מלאה ביו״ד בל׳ רבים ולכך מייתי מהתרגום דלאו הכי והשתא צ״ל דפי׳ יעשה וכי היה ראוי שיעשה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745