כי עבדי הם שטרי קודם. ומדינא אה״נ דאין קניית השני קנין כלל. אלא דמ״מ כי היכי דתיהוי ליה כפרה על מה שעבר על לא תגנוב. א״נ שבקש להפקיע עצמו מעול מ״ש במה שמכר עצמו לאדון אחר הילכך קנסיה רחמנא שיחול עליו שם עבד. ומיהו דוקא במאי דגלי קרא והמשך הזמן שקצב לו הכתוב ותו לא ומצינן למימר בטעם קצבת הזמן שש שנים ובשביעית יצא לחפשי לרמוז לו דאפילו אם מפקיע עצמו מתחת עול רבו ית״ש לא מצי לאפקועי נפשיה אלא גופיה כל ימי היותו בעוה״ז אבל במותו על כרחו נפשו יוצאה מתחת רשות ב״ו ומסורה לרבו וזהו בשביעית כי ימי שנותינו ע׳ שנה וזימנין דפגע ביה יובל בקרוב כי אין למות התמהמה והיום כאן ומחר בקבר:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 25 · פסוק 42
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745