זמה עצה וכו׳. לא ידענא להסביר טעמא מ״ש באשה ואמה דכתיב בהו זמה טפי מכלהו עריות ושוב מצאתי לק׳ בפרשת קדושים בת״כ על פסוק אל תחלל את בתך וכו׳ ומלאה הארץ זמה ר׳ אליעזר אומר מנין שהוא ענוש לפני המקום כאילו בא על אשה ובתה (ופי׳ הר״ב ק״א דאפשר שיבא עי״ז על בתה מתוך שלא ידע על מי בא) נאמר כאן זמה ונאמר להלן זמה וכו׳ ע״ש:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 18 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745