משכיל לדוד · במדבר · פרק 25 · פסוק 14

ושם איש וכו׳ במקום וכו׳ דק״ל אמאי לא יחסו לעיל דכתיב והנה איש מבני ישראל וכו׳ ומשני במקום שייחס וכו׳ כלומר דיחסו כאן אצל הצדיק לומר דכשם שבצדיק כשמיחסו הוא שבח לו לאביו ולמשפחתו כך יחס את הרשע לגנאי לו ולאביו ולמשפחתו והיינו דמסיים נשיא בית אב וכולי לא׳ מה׳ בתי אבות וכו׳ דהיינו גנאי למשפחתו לאותו בית אב אמנם ק״ל על זה דמפ׳ רש״י לא׳ מה׳ בתי אבות שהרי ארז״ל בסנהדרין ה׳ שמות יש לו זמרי בן סלוא שאול בן הכנענית שלומיאל בן צורי שדי ע״ש וכיון שזהו שלומיאל בן צורי שדי הרי נר׳ בהדיא שהוא היה הנשי׳ הגדול על כל השבט שהרי הוא הקריב בחנוכת המזבח. ואפ׳ לומר דלעולם הוא לא היה אלא נשיא וראש למשפחה החמישית כדכתיב בהך פרשתא לשאול משפחת השאולי והוא שאול בן הכנענית הנז׳ בפרשת ויגש ומיהו מפני זקנותו מינוהו כל השבט נשיא עליהם הואיל שהיה מיורדי מצרים כנר׳ מפרשת ויגש ומ״מ כאן דמיירי לגנאי לא אמר הכתוב אלא נשיא בית אב כלומר למשפחתו דהיינו משפחת השאולי ובעל דבק טוב אשתמיטתי׳ הש״ס דלעיל וכתב דהכא קשה לרש״י דהלא נשיא של שמעון היה שלומיאל בן צורי שדי ולכך משני שזה לא היה אלא נשיא לבית אב אחד וליתא דזמרי הוא עצמו שלומיאל כדאיתא בגמ׳ דלעיל. ומ״ש רש״י דבר אחר היינו דלפי׳ ראשון קשה למה הזכיר נשיא אם הוא לגנאי למשפחתו הול״ל להזכיר משפחתו ולא להזכירו בלשון נשיא ולכך פי׳ להודיע שבחו של פנחס ולר״א נמי קשה דא״כ לא הו״ל לכתוב בית אב אלא נשיא לשמעוני דהוה קמ״ל רבותא טפי דפנחס הואיל דבאמת הכי הוה כנר׳ ממאי דכתיבנא לעיל ועוד מאי שנא דכתביה הכא: