משכיל לדוד · במדבר · פרק 11 · פסוק 15

ואם ככה וכו׳. הרמב״ן ז״ל הק׳ על זה שהרי כינוי את כלפי מעלה. ותי׳ הרא״ם ז״ל דה״ק ואם ככה פורענות תעשה להם לישראל את אתה עושה לי כלומר כנקבה זו שאומרין לה את במקום אתה ע״ש. ויש להבין לפי זה למה נקט לשון את טפי משאר לשונות של כינויי הנקבה. ואפ׳ דה״ק כל העולם יאמרו עלי וכי את ראוי להיות רועה על צאן קדשים שלא היית כדאי לבקש עליהם ולבטל הגזרה וליותר בזיון יאמרו לי את ולא אתה. ומ״מ עדיין הדבר דחוק דנמצא לפי״ז דלא נזכר בכתוב מי הוא העושה לו את. ולעד״ן עם מ״ש עוד הרא״ם ז״ל דהק׳ שהרי מצינו בכתוב לשון את לזכר כמו את כרוב ממשח הסוכך. ותי׳ דיתכן דהתם הוא לשון ארמי כמו מי מלל ע״ש. והשתא אני אומר דהכא נמי בל׳ ארמי הוא וידוע דהתרגום הוא בסוד עלמא דנוקבא וז״ש חשש כחו כנקבה שלא היה מדבר בל׳ הקדש אלא בל׳ ארמי: