הממעיט וכו׳ החגרים והעצלים וכו׳ הכי אי׳ בספרי אמנם מסיים בה שאסף כל א׳ מאלו מאה כור. ולא ידענא מנ״ל שאם באנו לפ׳ חמרים דקרא ל׳ כור דבל׳ תורה היינו חומר. מ״מ הא לא כתיב אלא עשרה ומנ״ל להוסיף עד מאה. ונר׳ דקשיא ליה לתנא דווקנא בלישנא דקרא דכתיב עשרה חמרים ואורחיה דקרא בכל כה״ג שהמספר הוא נרדף עם הדבר הבא אחריו כתיב עשרת ולא עשרה כמו ויגד לכם וכו׳ עשרת הדברים וכן עשרת צמדי כרם כי עשרת הבתים חומר עשרת בני המן וכן רבים. ומ״ש הכא דכתיב עשרה. לכך דריש דה״ק עשרה פעמים עשרת חמרים כלו׳ דכי היכי דבמדת חומר יש בו מנין עשרה דהיינו עשרת בתים והכא נמי בכל חומר דהיינו גל היו בו מנין עשרת חמרים דהיינו כורין והיו עשרה גלין נמצאו מאה כורין:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 11 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745