ואברם בן וכו׳ להודיע שהיה וכו׳ הקו׳ מבוארת דאי להא לא צריכא דכתוב הדר לקמן וישמעאל בנו בן י״ג שנה בהמולו וכבר הרגישו בה המפ׳ ז״ל ע״ע. ונ״ל דודאי לא בא הכתוב זה להודיע שהיה בן י״ג שנה שזה כבר נכתב בפירוש אלא כלו׳ להודיע דאע״פ שהיה בן י״ג לא עיכב דאי לא הוה כתיב אלא קרא דלקמן לא הוה ידעי׳ דלא עיכב דהוה אפ׳ לומר לעולם עיכב ולא הועיל דאברהם אביו כפאו ומלו. אבל השתא דכבר נכתב כאן שאברהם היה בן פ״ז כשנולד וממילא שמעי׳ מזה שכשנימול היה בן י״ג מאחר שאברהם אז היה לו צ״ט וא״כ למה הוצרך הכתוב לכתוב עוד וישמעאל בנו בן י״ג אלא צ״ל דקרא דהתם הוא כמתמיה ומתפלא באמרו בן י״ג כלו׳ בדעתו ובכחו ואפ״ה לא עיכב דאל״כ מאי קמ״ל ההוא קרא נמצא דאע״ג דמקרא דהתם דרשי ליה מ״מ כח המלמד הוא קרא דהכא דמכח שנכתב זה כאן אייתר אידך קרא לדרשה. אחר זמן כשנדפס ס׳ בני יהודה מצאתי דבהא נמי כוונתי לדעת העליונה ע״ש:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 16 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745