רב לכם וכו׳ וקרח שפקח וכו׳ כלומר בשלמא האחרים נתפתו אחרי דבריו של קרח שאמר להם שהכל היה עושה משה מדעתו ושאין ממש בדבריו. אבל הוא שידע שהאמת הוא שיש ממש בנבואת משה הראיה שמתחלה הלך לשרת לאהרן במקדש אלא שעכשיו נתקנא על נשיאות אליצפן א״כ על מה סמך להקריב ולמה לא חש לדברי משה שאמר שאחד בלבד נמלט דדילמא בנבואה הוא אומר כן שהרי הוא היה מודה בנבואתו. ולכך משני שעינו הטעתו וכו׳ וסבר דדילמא ח״ו אהרן לא הו״ל לשרת עוד בכהונה מהטעם שכתבתי לעיל דכיון דמינה משה לאליצפן מדעתו כל דבריו בטלים אפי׳ מה שעשה תחלה עפ״י הדיבור והוא ישמש תחתיו:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 16 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745