והנותר וכו׳ וי״ו זו יתירא וכו׳. הק׳ מוהרא״ם ז״ל למה פי׳ הוי״ו זו יתירא ולא בוי״ו ומשמנה שהיא וי״ו הביאור כלומר ומאיזה מקום יקמוץ ממקום שנתרבה שמנה אף כאן ומתי הותר לאכול למחרת כשנותר מיום א׳ וכו׳ ולענ״ד דל״ד דבשלמא לעיל לא הוי מצי למיכתב מסלת המנחה משמנה שאין לזה הבנה אלא צריך וי״ו אול׳ אותה הוי״ו אפשר ליתן לה שתי משמעיות וי״ו החיבור או וי״ו הביאור והם ז״ל גילו לנו דוי״ו הביאור הוא דא״א לפ׳ וי״ו החיבור דאם כן לשתוק מכוליה ומשמנה דכבר ידענו שיש בה שמן משא״כ הכא דאדרבא טפי היה שפיר למכתב קרא וממחרת הנותר ממנו יאכל דשפיר משמע אם נותר הוא שיאכל הא אם אוכלו כלו ביום ראשון טפי עדיף אם כן ע״כ וי״ו דוהנותר אפילו נפרש שהיא וי״ו הביאור יתירה היא דבלא וי״ו הוה עדיף טפי באר היטב:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 7 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745