ושב וכו׳ היל״ל והשיב וכו׳. ההרגש שמבחוץ הוא דתרי זימני כתיב ושב ה׳ אלהיך וכו׳ ושב וקבצך וכו׳ ותרתי ל״ל ומשני דמשו״ה כתיבי תרי חד לעצמו וחד לישראל אלא דהשתא ק׳ דא״כ חד הול״ל ושב וחד והשיב ולכך מסיים באמרו ועי״ל שגדול יום וכו׳ והילכך אפי׳ לגבי דישראל שייך למכתב ושב ועל זה הביא רבינו ראיה באמרו ואף בשאר האומות מצינו כן והתם ודאי לא שייך חלילה לומר ששכינה עמהם אלא מוכרח לפ׳ כלפי הקושי וכו׳ ונמצינו למדין דמה שדרשו בכאן ששכינה שרויה עם ישראל עיקר ראייתם מיתורא דקרא דאילו מדלא כתיב והשיב ליכא ראיה שהרי אף באומות מצינו כן א״ו כדאמרן:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 30 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745