עוד מי וכו׳ ובניך בני בנותיך וכו׳ הכרחו של רש״י ז״ל דודאי לפי האמת צריכים למימר שלא הי״ל בנים מדכתיב בתר הכי ויצא לוט וידבר אל חתניו ולא כתב ג״כ אל בניו וכיון דודאי המלאכים היו יודעים האמת ל״ל למימר ליה ובניך לא לימא אלא עוד מי לך חתן ובנותיך א״ו דבבני הבנות מיירי שיודעים היו המלאכים דודאי הוו להו בנים ומ״ש הרא״ם ז״ל שהמלאכים היו מסופקים וכו׳ אחר המחילה מרוממות גדולתו אינו נר׳ דאע״ג דאמרי ליה בל׳ ספק מי לך וכו׳ אין ספק דלפניה׳ היה גלוי האמת ומ״ש ע״פ המדרש שהיה מלמד עליהם סניגוריא אין להק׳ ממה דפי׳ לעיל שאמר לוט דרובם רשעים די״ל שכוונתו בכאן כמ״ש במדרש שהיה מלמד עליהם רחמים כלו׳ הן אמת שרשעים הם אלא דמ״מ אפשר להמליץ קצת עליה׳ שיהיו מרוחמים אבל כשבאו לעשות אותה הנבלה הגדולה א״ל מי לך פה לבקש עליהם רחמים:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 19 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745