קריאה במקור

משכיל לדוד · דברים · פרק 12 · פסוק 19

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
על אדמתך אבל בגולה וכו׳. הכי תניא בספרי ולכאורה משמע הטעם לפי שבא״י שאר ישראל יש להם נחלה בארץ משא״כ הלוים אבל בגולה כלם שוים וכן ראיתי בש״ח ולפי״ז בא״י מיהא אפי׳ שלא בזמן הבית מצוה להקדים הלוים לשאר עניי ישראל אבל כי דייקי׳ הך מלתא ליתא מתרי טעמי חדא דא״כ נמצא דכל מאי דקפיד קרא להקדים הלוי הוא לצד רוב עניותו דלית ליה מגרמיה כלום ואם כן תיקשי הא למה לי קרא תיפוק ליה מדכתיב בהך פרשתא גופה כי יהיה בך אביון וכו׳ ופרש״י התם התאב תאב קודם וממילא אתי דלוי דלית ליה מידי הוא התאב מכל ישראל ופשיטא שהוא קודם ועוד דהא ודאי דמי שיש לו נחלת שדה וכרם אינו בכלל עני ואם כן מאי נ״מ דישראל יש להם חלק בארץ מ״מ זה שהוא עני פשיטא שאין לו שדות שמכרם ואם כן הרי הוא גרוע מלוי דלוי ס״ס יש לו קצת נחלה בערי הלוים ויש׳ זה שהעני משכחת לה דגרע מניה שמכר הכל ונשאר ריקם. ומה גם שהלוי יש לו המעשר וזה העני שבישראל לית ליה ואמאי יקדים הלוי אלא צריך לומר דטעמא דקרא לפי שעובדי׳ במקדש בדוכן ובנעילת שערים ומצד חשיבותם ועבודתם לשמים אזהר קרא להקדימם לכל עניי ישראל והשתא דוקא בזמן הבית מיירי. ולפי דברי רש״י דהכא צריך לומר דהא דתנינן בשלהי הוריות לוי קודם לישראל מיירי נמי בארץ ובפני הבית וכן מפורש שם בירושלמי וז״ל לא הוא לוי לא הוא ישראל א״ר אבין בשעת הדוכן שנינו ע״כ ומדקאמר בשעת הדוכן מוכח בהדיא כדאמרן דבזמן הבית דוקא ומטעמא דאמרן. אמנם הרמב״ם ז״ל בהל׳ מתנות עניים פ׳ לההיא מתני׳ דהוריות ולא חילק שם כלום דמשמע דבין בארץ בין בח״ל בפני הבית ושלא בפני הבית הדין שוה להקדים הלוי וכ״פ מרן הרב״י בי״ד סי׳ רנ״א ובאמת שהדבר קשה לדחות ירושלמי מפורש וברייתא דספרי כל זמן שבגמרא דידן לא אשכחן איפכא וכבר הק׳ כן הרב מגן אברהם בא״ח סי׳ ר״א והניח בצ״ע. ואפשר לומר דטעם הפוס׳ ז״ל משום דבתלמודא דידן אמרי׳ כהן קודם ללוי שנאמר ויבדל אהרן וכו׳ לוי לישראל שנאמר בעת ההיא הבדיל ה׳ את שבט הלוי ומדלא מייתי הך קרא דהשמר וכו׳ וכמ״ש בספרי ש״מ דלא ס״ל כוותיה אלא לעולם קדימת לוי הוי כמו קדימה דכהן בכל שאר מילי נמי שנוהגים בו קדושה להקדימו לדורות עולם אפי׳ שלא בזמן עבודה וה״נ הלוי אף שלא בזמן דוכן. ועי״ל דמדלא מפ׳ בתלמודא דידן התם דבשעת הדוכן שנינו ש״מ דפליג ומתני׳ אפילו בזמן הזה ומ״מ לא פליג הש״ס דידן עם הברייתא דספרי דאה״נ שאף בזמן הזה. מצוה להקדים כהן ללוי ולוי לישראל אבל אם לא הקדים אין בו אזהרה אבל בזמן הבית היה שם אזהרה נוספת מהך קרא דהשמר וכו׳ דכל השמר הוא ל״ת. והשתא דאתאן להכי אפי׳ דברי רבינו דהכא שפיר מתפרשי הכי דהא לא קאמר אבל בגולה כלם שוין אלא אינך מוזהר וכו׳ אזהרה הוא דליכא אבל מצות קדימה ודאי איכא אפי׳ בגולה וכדאמרן:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Venice, 1760
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745