משכיל לדוד · בראשית · פרק 11 · פסוק 1

שפה אחת לה״ק. שאם תאמר שהרשעים ההם בדו להם לשון א׳ ולעולם לאו לה״ק הוא הא ע״כ הצדיקים כגון שם ועבר היו מדברים בלה״ק שבו נברא העולם והכא כתיב כל הארץ שפה אחת כעם ככהן א״כ מוכרח אתה לומר דהיינו לה״ק:

ודברים אחדים באו וכו׳ ד״א וכו׳ ד״א וכו׳ הוצרך להביא ג׳ פירושים משום דכל א׳ משלשתן יש בו קצת מן הקושי לכך לא החליט פי׳ א׳ והיינו דלפי׳ קמא דר״ל בעצה א׳ נמצא דליכא אפי׳ רמז בכתוב איזו היא העצה הטוב׳ היא אם רעה ולכך מייתי פי׳ שני דאחדים ר״ל על יחידו של עולם וגם על זה יש קושי דאמאי כתיב אחדים ל׳ רבים הילכך הוסיף עוד פי׳ שלישי דל׳ אחדים ר״ל אחודים כלו׳ אחוזים יחד שכיונו ונתייעצו לעשות סמיכות לשמים שיהיו אחוזים ולא יתמוטטו וג׳ הפרושים הנם כתובים בב״ר ויש שם עוד אחרים ולא הביאם רבינו לפי שאינם קרובים לפשט המקרא: