משכיל לדוד · שמות · פרק 12 · פסוק 3

דברו וכו׳ וכי אהרן וכו׳ ההרג׳ שמבחוץ הוא מדכתיב בתר הכי ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם וכו׳. ואם איתא שאהרן ג״כ נצטווה לדבר חליל׳ לקדוש ה׳ לשנות ממה שנצטוה ומה שהכריח רש״י מדכתיב אתה תדבר אין זה הפ׳ דבפ׳ דלעיל אתה תדבר את כל אשר אצוך דמה ראיה היא זו דהתם מיירי בשליחות פרעה אלא ה״ג במכילתא והלא כבר נאמר ואתה תדבר אל בני ישראל לאמר והוא הכתוב בפ׳ תשא במצות השבת וסתמא דמלתא כלהו מצות ילפי׳ מיניה אי במה מצינו אי בק״ו שאם השבת החמורה הוה סגי שידבר משה לחודיה כ״ש שאר כל מצותיה של תורה דא״צ לצירוף אהרן:

דברו וכו׳ דברו היום וכו׳ דאל״כ הכי הול״ל דברו אל כל עדת בנ״י בעשור לחדש הזה לאמר:

הזה פסח מצרים וכו׳ דאל״כ הזה יתירא הוא דידוע דעל אותו חדש קאי כנר׳ מפסוק של מעלה ומ״ש שפסח דורות אין מקחו מבעשור אע״ג דודאי צריך בקור ממום ד׳ ימים קודם שחיטה כדלקמן מ״מ המוכר יכול לבקר כמה טלאים לצורך הקונים:

שה וכו׳ הרי שהיו מרובין וכו׳ ואין להקשות דליכתוב שה לבית לבד דא״כ הוה משמע שגם אם הם ב׳ או ג׳ משפחות בבית אחד שה א׳ לכלן משום הכי אצטריך שה לבית אבות: