ואם לא תביאוהו וכו׳ להמתיק הטעם כיצד תלה להם האמנת דבריהם בהבאת אחיהם נראה לומר עזה״ד שהרי כשהם אמרו לו שהאחד איננו בודאי רצונם לומר שנאבד בדרך ושוב כשאמרו לו שהקטן נשאר עם אביהם מוכרח שאמרו לו הטעם לפי שחשש אביהם פן יקראנו אסון והכי מוכח מדברי יהודה לקמן בפרשת ויגש ויאמר עבדך אבי וכולי ולקחתם גם את זה וכו׳ וקרהו אסון דדלמ׳ יארע לו כמו שאירע לאחיו והשתא א״ל יוסף כמתנכ׳ בשלמא אם יתאמת זה שיש לכם אח קטן שנשאר עתה אצל אביכם שזה אי אפשר להתאמת אלא כשתביאוהו אצלי אז רגלים לדבר שמה שנכנסתם בעשרה פתחים הוא לבקש את אחיכם שנאבד ויש ידים מוכיחות שכך הוא האמת שנאבד ממה שלא בא עכשיו אחיכם האחד עמכם דמוכח דמחמת פחד שמא יארע לו כמו לאחיו לכך לא שלח אותו אביכם עכשיו אבל אם לא תביאוהו אצלי אחיכם זה שאתם אומרים שנשאר בבית אני אומר לא היו דברים מעולם ואין לכם שום אח וחזרה הקושיא למה נכנסתם בעשרה פתחים אלא ודאי מרגלים אתם:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 42 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745