משכיל לדוד · במדבר · פרק 28 · פסוק 14

זאת עולת וכו׳ שאם עבר וכו׳ אף על גב דכתב כן גבי שבת לא הוה ילפי׳ מיניה ר״ח דאיכא למימר שאני שבת דחמיר דאסור בעשית מלאכה ודוקא מה שהוא חובה ליום שרא רחמ׳ דכתיב וביום השבת וכו׳ אבל תשלומין של שבת אחרת קום ליה במחלליה מות יומת אבל בר״ח דשרי בעשיית מלאכה אימא יקריב ג״כ תשלומין של ר״ח אחד ואי כתב רחמ׳ בר״ח לא אתי שבת מניה די״ל דוקא בר״ח דיומא אחרא הוא דאף על גב דכלהו ר״ח איקרון מ״מ זה חדש ראשון וזה חדש שני וכן עזה״ד והילכך לית ליה בשני תשלומים דראשון אבל בשבת דכלהו שוין זה שבת וזה שבת אימא אית ליה תשלומין בשבת אחרת צריכי והשתא דכתביה רחמ׳ בשבת ור״ח אתו כלהו מועדות מנייהו במה מצינו דלית להו תשלומין לא של פסח בעצרת ולא של פסח של שנה זו בפסח של שנה אחרת: