במרמה בחכמה. דאע״ג דשרו להו לצדיקי לסגויי ברמאותא עם הרשעים דכתיב עם עקש תתפתל וכדחזי׳ ביעקב עם לבן מ״מ היא הנותנת דהואיל ובהיתרא עבדי לא שייך שיכתב עליו שם רמאות דמשמע שנותן עליהם דופי ולכן הוצרך לפ׳ בחכמה. וא״צ למה שחילק בש״ח דלא שרי אלא להינצל ברמאות אבל אם הרמאי כבר גמר רמאותו אסור לעשות לו רמאות בדבר אחר ע״כ ואיני רואה חילוק מזה למה שעשה יעקב עם לבן דהכא להנצל מהנבלה ולגלות מעליה׳ החרפה ולהרגם הואיל והיו חייבים מיתה מן הדין אמרו להם כן:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 34 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745