כי מזרעו וכו׳ לפי שנאמר וכו׳. הכא גבי מולך אפילו בפעם ראשונה לא כתיב אלא אשר יתן מזרעו סתם אלא דלפי שמצינו במשנה תורה מעביר בנו ובתו ואי לאו הך קרא יתירא הוה ילפינן מהתם דבנו ובתו דוקא:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 20 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
למען טמא וכו׳ את כנסת ישראל וכו׳. דליכא למימר כמשמעו דמה ענין המקדש לכאן לא שייך זה אלא בנכנס למקדש בטומאה וכיוצא לכך פירש דאת מקדשי רוצה לומר כנסת ישראל ופירש דמאחר שזה העביר בנו למולך השרה על אותו זרע רוח הטומאה של מולך אבל אינו ניכר בו ולכשיגדל זרע ויתערב בקהל ה׳ הרי מטמא קהל ה׳ שהם כ״י והמה אינם יודעים שיזהרו ממנו. והיודע סוד המקדש שה״ס כ״י ממש לא יתמה היכי קרי קרא מקדשי לב״י ונמצא דאף על גב דבת״כ אמרינן מטמא המקדש הוא הדבר עצמו אשר דיבר רש״י וה״ט שלא הביא המדרש אחרי פשוטו כדרכו וזה אחד מן המקומות שמורים באצבע דרבינו ז״ל כל רז לא אניס ליה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745