ושמת אותו וכו׳ ובמקום אחר וכו׳ ההרגש שמבחוץ הוא דלמאי נ״מ היה צריך להשים אותו על פתיל תכלת. ומה שהוצרך רש״י לאתויי משחיטת קדשי׳ היינו דאילו מקרא לחוד דכתיב והיה על מצח אהרן היה אפשר לפרש דלעולם על המצנפת היה אלא שנמשך עד למטה באופן שיגיע על המצח. אבל ממה ששנינו בשחיטת קדשים שערו היה נרא׳ בין ציץ למצנפת ודאי קשיא:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 28 · פסוק 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745