בערב וכו׳ שרפהו כלומר נעשה נותר וכו׳. ביאר הרא״ם ז״ל מפני שאין השריפה חובה עליו חזר ופירש שמה שאמר שרפהו כלומר נעשה נותר וכו׳ לא שחובה עליו לשרפו שכן במצות של הלכות פסח לא מנו אלא הזביחה והאכילה וכו׳ ולא השריפה עכ״ל. ולא ידענא מאי קאמר מר דהא שריפת הנותר הוא מצות עשה של תורה ככל שאר מ״ע וכן מנאה הרמב״ם ז״ל במנין המצות ופשוט. ומה שהכריח הרב ממה שלא מנו במנין מצות הפסח וכו׳ ה״ט שאין זו מצוה מיוחדת בקרבן פסח אלא דין כולל לכל הקדשים כשבאו לידי נותר. והכא נרא׳ דכוונת רבינו ז״ל במ״ש כלומר נעשה נותר משום דא״א לומר שרפהו בבקר כמשמעו ממש דהא בבקר הוא י״ט ואין שורפין קדשים בי״ט לכך הדר ופי׳ כלומר נעשה נותר ולשריפה קאי:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 16 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745