ואת בניו בנו כתיב וכו׳. פי׳ דק״ל דלמה האריך הכתוב באומרו ואת בניו לא הו״לל אלא אותו ואת כל עמו וממילא כלם בכלל גם בנים אם היו לו. ומאי נ״מ בהוראה זו שהיו לו בנים. א״ו קמ״ל שהי״ל בן גבור כמותו מלבד שאר בניו ולפיכך כתיב בנו וקרי׳ בניו. ובזה יש להבין שפיר יתור לשון הכתוב לעיל ויצא סיחון לקראתנו הוא וכו׳ כדדייקי׳ לעיל וה״ק ויצא סיחון לבדו בתחלה וא״כ הוא ר״ל בנו שהיה כמוהו וכל עמו:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 2 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745