ויכתוב וכו׳ כשנגמרה וכו׳. תרתי מילי כיוון רבינו ליישב חדא דלא כדמשמע פשטיה דקרא דהשתא הוא דכתב כל התורה ביחד שהרי כבר היה כותב כפעם בפעם מה שהיה שומע ולמ״ד תורה מגלה מגלה ניתנה כדאיתא בגטין ורש״י הכי נקט כנראה מדבריו בפרשת משפטים על פסוק ויקח ספר הברית וכו׳ א״כ אפילו כמ״ד חתומה ניתנה אתיא עיין בתו׳ שם. והשתא מ״ש רבינו כשנגמרה וכו׳ כלומר שהיתה כתובה אלא שמחוסרת גמר מלאכתה והשתא כשנגמרה וכו׳ ועוד בא לפ׳ רבינו מ״ט נתנה לבני לוי טפי מכל ישראל ומשני לפי שהם בני שבטו. ואף על גב דסיפיה דהך קרא כתיב נמי ואל כל זקני ישראל צריך לפרש דה״ק ברישא נתנה דוקא אל הכהנים הלוים והדר כשבאו ישראל וא״ל מה אתה משליט וכו׳ כדפירש״י בפרשת תבא על פסוק ולא נתן ה׳ וכו׳ הדר יהבה נמי אל כל זקני ישראל:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 31 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745