משכיל לדוד · בראשית · פרק 41 · פסוק 12

נער וכו׳ ארורים וכו׳ דאל״כ למאי נ״מ האריך בכל אלה הדברים הול״ל עבד לשר הטבחים ותו לא שהרי לא ראינו דהיה בבית הסהר עבד אחר של שר הטבחים רק יוסף לכך קאמר דהכל לגנאי וכו׳ דמדנער עברי לדרשה עבד נמי לדרשה ומאי דפירש נער שוטה דאל״כ אטו בן ל׳ שנה קרי ליה נער והלא אפילו לסברת ר׳ עקיבא דבמדרש משלי דמייתי הרא״ם בפ׳ דלעיל לא מיקרי נער אלא עד ל׳ אבל בן ל׳ לא והכא הו״ל ל׳ שנים וכ״ש לאידך סברא דאפילו פחות מזה לא מיקרי נער ואין לומר דקרי ליה נער בהיותו משרת דהכי אשכחן דבמשרת קרי הכי כמו שהביא הרא״ם שם מדכתיב ויהושע בן נון נער דהא כבר אמר בתר הכי עבד וא״כ ה״ז כפל א״ו ר״ל שוטה כלומר דומה במעשיו לנער קטן ומ״ש עברי אפילו לשוננו וכו׳ ק׳ היכי הוה מצי לומר כן דהרי יאמר פרעה א״כ היכי היה מדבר עמך ופותר לך החלום והלא לא היה שם עברי אחר להיות מליץ והיה נר׳ לומר דמש״ה לא קאמר אינו יודע אלא אינו מכיר כלומר יודע הוא לדבר בל׳ מצרי ע״צ ההרגל אבל אינו מכיר בטיב הלשון לדבר על בוריו בדקדוק אלא דבין כך ובין כך ק׳ מנ״ל לרש״י הך פירושא והלא בב״ר לא אמרו אלא נער שוטה עברי שונא לכך נר׳ לפרש כוונת רש״י כמו שפי׳ גבי מ״ש רז״ל אין מלה״ש מכירין בל׳ ארמי דאין הכוונה שאינם יודעים אלא ששונאים אותו ואין רוצים ליזקק לו ה״נ רצה לומר אפילו לשוננו אינו מכיר כלומר הוא שונא אפילו לדבר בלשון מצרי לפי ששונא אותנו וזה היה באמת דרכם של ישראל וכמ״ש רבותינו ז״ל שלא שינו את לשונם והשתא עולה פירוש רש״י בקנה אחד עם מה שכתו׳ במדרש: