ויספו השוטרים למה נאמר וכו׳. ההרגש שמבחוץ הוא דכיון שגם זה הוא בל׳ מי האיש וכו׳ א״כ ה״ז מאותו ענין עצמו דלעיל ואמאי פסקי אידך כי היכי דכתיבי אהדדי מי האיש דא׳ ושני ושלישי הול״ל גם הרביעי והדר מקשה רש״י דלא מסתייה דלא כייליה ואפסקיה אלא שכתב גם כן ל׳ ויספו ומשני דשפיר עביד הכי לפי שבזה לא דיבר הכהן. ונראה להסביר טעם לדבר דאותם הבטחות אל ירך וכו׳ עדיף טפי שישמעום מפי הכהן עצמו שבזה יתפעלו יותר ויחזק לבבם. ואידך שאינם אלא נתינת רשות לחזור לאותם הג׳ משום טרחא דכ״ג השוטר משמיע אחר שהכהן נתן רשות אבל מי האיש הירא אינו בדין שיזקק לו הכהן כלל בין למר ובין למר דלמאן דמפ׳ כמשמעו אין נכון הדבר שאחר שהכהן אמר אל ירך לבבכם ואל תיראו שיחזור ויאמר מי שירא יחזור שזה כסותר דבריו ולמ״ד נמי הירא מעבירות לא יאה לכהן לעורר הדין ולתת מקום לקטיגור בהזכרת עבירות ועוד דחלשה דעתיה דכ״ג:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 20 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745