משכיל לדוד · בראשית · פרק 22 · פסוק 1

אחר וכו׳ יש מרבותינו אומרים וכו׳ בב״ר אי׳ הרהורי דברים היו שם אברהם הרהר ואמר שמחתי ושימחתי את הכל ולא הקרבתי לא פר ולא איל וכו׳ מלאכי השרת אמרו אברהם זה שמח וכולי ולא הפריש וכו׳ יצחק וישמעאל היו מדיינים וכו׳ ע״ש מוכח דכלהו הוו וק׳ דמדברי רש״י נר׳ דפליגי וע״ק דבמדרש לא אמרו שטן אלא מלה״ש וע״ק למה השמיט ההיא דאברהם גופיה שהיה דואג ומיהו י״ל דרבינו תפס בדברי הגמ׳ דפ׳ חלק דפליגי רבי יוחנן בשם ר״י בן זמרא ור׳ לוי בהא מלתא דר״י אמר שהיה השטן מקטרג ור״ל אמר יצחק וישמעאל אמנם אם לזה כיון רש״י ק״ק אמאי לא נקט כלשון הגמ׳ שלא נזכר שם פר ואיל אלא אפי׳ תור אחד או גוזל א׳. איך שיהיה יש למצוא רמז בכתוב לכל ב׳ הדעות ע״י נוטריקון במלת הדברים ר״ת הרהורי דברים בכל רצונו ישמעאל מל ובמלת האלה ר״ת השטן אמר לפני השם ועוד ר״ת הרי איל לא הקריב ועי״ל לדיעה ראשונה שהשטן קטרג האלה כמו האלה בקמץ דהיינו השטן הוא יצר הרע שכך שמו כדכתיב זאת האלה היוצאת וכו׳ ולדיעה שנייה האלה קאי על הבנים הנזכרים למעלה יצחק וישמעאל שהם דברו וצ״ל דישמעאל אחר שגדל ונשא אשה חזר בבית אברהם ולא חש ליה שרה אמנו דאחר שיצחק היה כבר גדול תו לא היתה מתפחדת שמא ילמד ממעשיו וגם לא היה עוד כמו בן אלא כמו נער משרת וכדלקמן את שני נעריו ישמעאל ואליעזר ועוד דהשתא אולי כבר חזר בתשובה ועיין לקמן בסמוך: