מי מנה וכו׳ ד״א וכו׳ אצט׳ לאתויי ב׳ פירושים משום דלתרגום אנקלוס שהוא פי׳ ראשון נמצא שיש כפל הענין בפ׳ דהיינו מי מנה עפר יעקב והיינו ומספר את רבע ישראל דאיברא דאנקלוס גופיה כבר הרגיש ונשמר מזה שפי׳ עפר יעקב דעדקייא דבית יעקב דהיינו הקטנים והכרחו הוא דאל״כ אלא שכולל כל יש׳ שהרי כולם משולין לעפר א״כ היינו ומספר את רובע יש׳ מש״ה נתחכם לפ׳ הראשון על הקטני׳ והשני׳ על הגדולים בזה ל״ק מה שהרגיש הרא״ם על אנקלוס למה לא כלל בזה כל ישראל הקטנים עם הגדולים ע״ש אלא דמ״מ ק׳ דמנ״ל למימר הכי שגם לקטנים בלבד אין מספר הרי כשנאמר לאברהם אבינו אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה לא נאמר אלא על כללות כל ישראל יחד כלם גדולים וקטנים שלא יהא להם מספר אבל מנ״ל דאף הקטנים לבד׳ לא יהא להם מספר לכך מייתי ד״א ולד״א ק׳ דמה ענין זה אצל זה דעפר יעקב היינו המצות שמקימי׳ בעפר ורובע ישראל היינו זרעם ואין זה ענין לזה ולא שייך להסמיכם ולומר מי מנה וכו׳ ומספר וכו׳:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 23 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745