ולחם אין וכולי חוזר וכו׳ עיין מ״ש לעיל בפסוק ויוסף הורד מצרימה וה״נ דכוותה דאי לאו דחוזר לענין ראשון אלא דחידוש קמ״ל דהשתא נמי אחר שבא יעקב אכתי הוה כפנא הול״ל ולא היה לחם בארץ או ל׳ כיוצא בזה ומדכתיב ולחם אין ש״מ שאין זה חדוש אלא חוזר על הראשונות לפי שהפסיק בכל סיפור אחי יוסף וביאת יעקב ומכאן הוכחה לפי׳ רז״ל דכשבא יעקב מיד פסק הרעב והכא קרא קאמר ולחם אין וכולי כלומר מתחלה כמו שנכתב למעלה אלא דהשתא חוזר לענין ראשון ואע״ג שדברי חכמים א״צ חיזוק מ״מ אפי׳ מי שרודף אחר הפשט כאן צריך להודו׳ לדרש׳ זו ומזה סתירה לפי׳ הראב״ע ז״ל דמייתי הרא״ם ז״ל דלפי שרדף אחר הפשט פי׳ אותו לפי מקומו זאת ועוד אחרת יש ראיה לדברי רבותינו מדכתיב לקמן ויבאו אליו בשנה השנית וכו׳ ומדלא כתיב בשנה אחרת מוכח דלא הוי אלא שתי שנים בלבד:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 47 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745