משכיל לדוד · במדבר · פרק 7 · פסוק 1

ויהי ביום וכולי כלת כתיב וכולי אפ׳ דתרתי ק״ל לרבינו חדא מאי ביום הול״ל ויהי ככלות ותו אמאי כתיב בל׳ מקור כלות הול״ל ויהי ביום אשר כלה א״ו לדרשה אתא כאילו כתיב כלת משה שאותו היום היתה כנסת ישראל ככלה הנכנסת לחופה שהמשכן הוא החופה וידוע דמשה בעלה דמטרוניתא שהוא בסוד הוא״ו דיעקב מלבר ומשה מלגאו וזמ״ש כלות משה כלומר כל״ת ו׳ ומי הוא סוד הוא״ו משה והיינו דאמור רבנן כלת כתיב לפי שהוא״ו אינה ענין בתוך התיבה דצריך לדורשה אחר מלת כלת והיינו כגון גורעין ומוסיפין ודורשין:

כלות משה בצלאל וכולי כאן י״ל דק״ל למה נזכר משה הא ידוע הוא מקראי דפ׳ פקודי מי הקימו ולא הול״ל אלא ביום כלות להקים ותו אמאי כתיב להקים הול״ל כלות הקמת המשכן אלא מוכח דה״ק כלו׳ משה כל העניינים עד שהיה ראוי להקימו. ומעתה ק׳ וכי משה עשה והלא בצלאל ואהליאב וכו׳ ומשני לפי שמסר נפשו וכו׳ אעפ״י שלא עשה כלום נקרא על שמו כמו שמצינו בדוד אעפ״י שלא עשה מידי אלא שמסר נפשו:

כלות וכולי ולא נאמר וכו׳ כאן ק״ל לרש״י דמדכתיב ביום כלות משמע דביום שהתחיל להקימו לא כילה וזה אינו לכך משני דאה״נ דז׳ ימים קודם לכן התחיל להקימו ובשמיני כלה הקמותיו: