משכיל לדוד · דברים · פרק 32 · פסוק 30

איכה וכו׳ אלף מישראל. כתב ש״ח ויש מקשים דהא מדה טובה מרובה ממדת פורענות והנה במדה טובה כתיב ורדפו מכם חמשה מאה ובפורענות א׳ אלף ונדחק לתרץ ע״ש ואחר המחילה מאן דמקשי הכי לא חש לקמחיה דהתם פירש״י והוא מפורש שם בת״כ מכם מן החלשים שבכם כלומר דאילו הגבורים ירדפו א׳ אלף כמו הכא בפורענות והיינו נמי דאיתא הכא בספרי הייתם מבקשים שיהא א׳ מכם רודף אלף וכו׳ עכשיו א׳ מן האומות רודף אלף וכו׳ והכי איתא בהדיא בש״ס פ׳ ואלו מגלחין די״ו דדריש קרא דגבי דוד שהיה מפיל ח׳ מאות חלל בפעם א׳ שהיה זורק חץ ומפיל ת״ת חללים והיה מתאנח על מאתים דכתיב איכה ירדוף א׳ אלף יצתה ב״ק וא״ל רק בדבר אוריה החתי ע״כ. הרי בהדיא דגבי מדה טובה הוי נמי הכי לפי מספר א׳ אלף ואדרבא מדה טובה מרובה דודאי הכא הגוים כשרודפים אין להם שליטה אלא על החלשים שבישראל דהיינו שאינם צדיקים גמורים אבל הגבורים דהיינו הצדיקים גמורים אפילו מתכנסין כל א״ה אינם יכולים להם וכדפירש״י בפ׳ וזאת הברכה על פ׳ כל קדושיו בידך ואילו לענין הטובה אפי׳ החלשים שאינם כ״כ צדיקים רודפים מיהא לחשבון מאה. ובמאי דמסיים הכא קרא ושנים ינוסו רבבה לא העיר רבינו כלום כמו שהק׳ שם לענין הטובה דמסיים קרא מאה רבבה והק׳ וכי כך הוא החשבון וא״כ ה״נ ק׳ וכי כך החשבון והלא לא היה צריך לומר אלא וב׳ יניסו ב׳ אלפים אלא דבמאי דתריץ רבינו התם תתורץ נמי הכא מעין אותו תירוץ דאינו דומה מועטים החוטאים לרבים החוטאים שהפגם יותר גדול בהיותם רבים ולכך אע״ג דלאלף פושעים צריך גוי א׳ כשיצטרפו יחד רבבה של פושעים גריעי טפי דסגי ב׳ גוים לרודפם ולהניסם: