אשר ישחט וכו׳ במוקדשין הכתוב מדבר וכו׳. אע״ג דבמדבר איתסר להו בשר תאוה מ״מ הך קרא משמע ליה דעיקרו במוקדשין מדבר מדכתיב שור או כשב או עז ולא כתיב צאן ובקר משמע דקאי אקדשים דכתיב בהו שור או כשב או עז כי יולד וכו׳ ובהו דוקא הוא דאיתא כרת אבל לא בבשר תאוה אע״ג דאיתסר להו. ועוד דלא מצינו כרת שנכתב בתורה אלא על דבר הנוהג לדורות ומה גם דבתר הכי כתיב חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם ומשמע דאכולה פרשתא קאי:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 17 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745