ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה. לפי פשט הפסוק ישראלית היתה, אלא אמ' "אחרת" לפי שזכר הראשונה. או אפילו תאמר שהיתה פלגש כמו "בן אשה אחרת אתה" (שו' יא,ב), אבל מישראל היתה. ורבותי' ז"ל (ירוש' סנה' יא,ב) דרשו כי גויה היתה; לכך הזכיר "ושמה עטרה" – שלקחה להתעטר בה, כי בת גדולים היתה. ומכאן אמרו: אל תאמן בגר עד עשרים וארבע דורות, כי עשרים וארבע דורות מעטרה עד ישמעאל בן נתניה בן אלישמע, שהרג גדליה בן אחיקם (מ"ב כה,כה); ואלו הן: עטרה, אונם, שמי, נדב, אפים, ישעי, שישן, בת שישן, עתי, נתן, זבד, אפלל, עובד, יהוא, עזריה, חלץ, אלעשה, ססמי, שלום, יקמיה, אלישמע, נתניה, ישמעאל, עם ירחע אבי עתי שהיה עבד – הם עשרים וארבעה:
קריאה במקור
רד"ק על דברי הימים א׳ · פרק 2 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Critical edition, Hebrew text. Yitzhak Berger, 2003, 2007
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org/
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 2 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 08a4253557c0b23ff4b9125f870e178bd161cee3d8118059665c7a2451242e2c