קריאה במקור

רד"ק על דברי הימים א׳ · פרק 7 · פסוק 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ולבני יששכר. למ"ד "ולבני" כלמ"ד "והשלישי לאבשלום" (הש' לעיל ג,ב). למעלה (ב,ג) החל לספר ביחש השבטים, והפסיק בלוי וספר יחשם ומושבותם בעריהם; ועתה חזר ליחש השבטים ומספרם כאשר נמצאו בימי דוד מלך ישראל. ומה שהניח מהם שלא זכר הנה, זכר אותם עם האחרים כולם בספור באם אל דוד חברונה להמליכו (דה"א יב,כד ואי'). ויחש דן ובניו לא זכר; ויש אומרים כי חשים בני אחר שזכר סמוך לבני נפתלי (להלן פס' יב) הוא רמז לחושים בן דן. ומנפתלי גם כן לא זכר יחשו כי אם בניו לבד (להלן פס' יג); אולי לא מצא יחשם כתוב ולא נאמר לו בקבלה. או מה שהניח מן היחשים כלל באמרו בסוף "וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל" (דה"א ט,א):
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Critical edition, Hebrew text. Yitzhak Berger, 2003, 2007
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.sefaria.org/
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 2 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 08a4253557c0b23ff4b9125f870e178bd161cee3d8118059665c7a2451242e2c