קריאה במקור

רד"ק על דברי הימים א׳ · פרק 6 · פסוק 39

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואלה מושבותם לטירותם. לפי ששבט לוי לא היה לו חלק בארץ, אלא יי' הוא נחלתו, והם היו נתונים לעבודת השם – הלוים לשורר והכהנים להקריב – זכר הערים שנתנו להם חלף עבודתם. ובספור ערי הלוים תמצא שמות משתנים ממה שתמצא בספר יהושע (כא,יא-לח); והוא שכתבתי לך בשמות בני אדם (לעיל פס' יח). ויש מפרש' כי כל שנשתנו כאן היה כי כשנפל הגורל לתת המנויים ביהושע, היו קצת הערים ביד כנענים, והפרישו אחרים תחתיהם עד שכבשום. ובענין זה נמצא בתוספתא (ת"צ מכות ג,ב): אע"פ שהפרישו שכם בהר אפרים לא היתה קולטת; הפרישו קרית יערי' תחתיה עד שכבשו שכם. אע"פ שהפרישו את קדש לא היתה קולטת; הפרישו את גמלא תחתיה עד שכבשו קדש. ויש הרבה דרשות בהשתנות השמות, ואין צרך להזכירם:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Critical edition, Hebrew text. Yitzhak Berger, 2003, 2007
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.sefaria.org/
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 2 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 08a4253557c0b23ff4b9125f870e178bd161cee3d8118059665c7a2451242e2c