לריח שמניך טובים. כי אמנם גם שהיו אנשים שאהבוך הנה אהבתם היתה לריח שמניך טובים השופעים לעולם כלו. שמן תורק שמך. וזכרון שמך היה אצלם בהיותו שמן תורק מריח עליהם שמנים ממוחיים שהם החיים והטוב בעולם הזה. ולריח אותן הטובות הזמניות שבו הכירו היותן מאתך אהבוך. ובסור מהם אותן הטובות סרה אהבתם התלויה בדבר כאמרם ז"ל חסיד אחד היה בעוץ ואיוב שמו התחילו יסורין באים עליו התחיל מחרף ומגדף וזה כי לא שמו לבם לדעת אותך לריח אותן הטובות הזמניות אבל לא טעמו וראו טובך כי לעולם חסדו וזה כי מצד טובך היה תכלית כל המכוון מאתך גם בטובות הזמניות ובהפכם להיטיב לזולתך כי חפץ חסד אתה ובזה ראוי שתהיה נאהב מצד טובך לא בלבד מצד הטוב המושג מאתך. לכן אני אומרת
קריאה במקור
ספורנו על שיר השירים · פרק 1 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chamesh Megillot, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002104726/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 90ccde2175b463fc05c2d6fb872125320db62b1f855c3f2cdfa4aff8727f6f8c