וחכמת המסכן בזויה. א"ר יוחנן, וכי חכמתו של ר׳ עקיבא שהיה מסכן בזוית היתה עוהא דר"ע היה עני מבואר בנדרים נ' ב'.
, אלא זקן שהיא יושב ומסכן דבריו, כגון זקן שדורש לא תכירו פנים במשפט והוא מכיר, לא תקח שוחד והוא לוקח, לא תלוה ברבית והוא מלוה עזכלומר שעושה את דברי עצמו עניים וחלושים, שהרי אינו מקיימם, ובמ"ר רות פרשה א' מהו מסכן מי שהוא בזוי בדבריו, וזה מכוון לענין זה.
. (שם)