את כל העשוקים. חד אמר, העשוקים, אלו הקטנים הנגנזין בחייהם בעון אבותם אכמ"ש בשבת ל"ב ב', ונקראים עשוקים מפני שאין כח בידם להציל עצמם מיד עושקיהם כח.
, וחד אמר אלו הרוגי מלכות, וחד אמר אלו חנופי תורה שסבורים בהם שהם ת"ח ואינם ת"ח ביש לפרש הכונה שאומרים שעשוקים הם מטובת עוה"ז בשביל תורתם, ובאמת אינם ת"ח.
, וחד אמר [אלו ישראל באומות], וחד אמר אלו ממזרין שהרי מה חטאו הם, וא"ר יהודה בן פזי, אע"פ כן באים הן הממזרין לעוה"ב, שנאמר והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם גיתכן בטעם הדרשה ע"פ מ"ש כ"פ באגדות כל מקום שנאמר אין לו – הוי לו, כלומר באיזה זמן מן הזמנים הוי לו [ע' מ"ר ס"פ נח בפסוק ותהי שרי עקרה אין לה ולד] וכאן כתיב אין להם מנחם משמע דבאיזה זמן יש להם מנחם, ודריש שלעוה"ב מתנחמין, וכהאי גונא דרשו במ"ר איכה א' ב' בפ' אין לה מנחם ודריש דהוי לה כמש"נ אנכי אנכי הוא מנחמכם.
.
(שם)
(שם)