יש רעה חולה. וכי יש רעה חולה ורעה טובה, אלא איזו היא רעה חולה, כגון עני חלוש ערום ורעב סבדבכזה הרעה היא כפולה, מעניות ומחולשה ומרעבון ועירום.
.
(מ"ר)
(מ"ר)
קריאה במקור
תורה תמימה על קהלת · פרק 5 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עשר שמור וגו׳. שאל רבן גמליאל ב"ר חנינא לרבי מונא, מהו זה דכתיב יש עושר שמור לבעליו לרעתו, אמר ליה, כל עקרה של עושר הוא עונשי', כשבא עליו עונש המלכות הוא נותן כל מה שיש לו סגאפשר לומר דהלשון מסורס קצת, והכונה היא דלפעמים יקרה שבשביל העושר יעללו עליו עלילות כדי להחרים את רכושו, כאשר כן ידוע בקורות ימי עולם בגזירות שונות.
.
(שם)
(שם)
עשר שמור וגו'. רבי יהושע אומר, עושר שמור לבעליו לרעתו – זה קרח סדכמבואר בפ' חלק ג' מטמוניות הטמין יוסף ואחד מהם נתגלה לקרח, ובשביל עשרו נתגאה והתחיל לחרחר ריב ולחלוק על משה, ונאבד הוא ועשרו בענין רע, כמש"כ וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה.
, ורבי שמואל אומר, זה נבות היזרעאלי סהשבסבת כרמו נהרג ע"י אחאב וגם לוקח כרמו, כמבואר במלכים.
, רבי יהודה אומר, זה המן סושלסבת עשרו גדלו המלך, ועם כח עשרו חפץ לקנות את כל ישראל להריגה, ויצא לו מזה מה שיצא, וביתו ניתן לאסתר.
רבי יצחק אומר, אלו בני גד ובני ראובן סזשלסבת רוב מקניהם בחרו בארץ סיחן ועוג ולכן גלו תחלה.
, רבנן אמרי, זה איוב, שהיה עשיר והעני והעשיר סחוהוי פי' הכתוב יש עושר שמור לבעליו, שאע"פ שהלך ממנו בכ"ז עוד נשמר לו וחוזר לבסוף. ומה שאמר לרעתו – מכוין למ"ש בסוף פ"ק דב"ב שנתן לו ה' שכרו בעוה"ז וטרדו מן העוה"ב.
.
(שם)
(שם)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e60362966d3d6f62917ff0b647e3af60b3d114a8353e46aea0c0972d76704394