עת אשר שלט וגו'. עת אשר שלט האדם באדם לרע לו – עת היא לרע לו לשולט ועת היא לרע לו לנשלט מאר"ל ששניהם נפרעים זה מזה, כי לאחר שזה נוקם מזה שוב נענש זה הנוקם וכמ"ש על דאטפת אטפוך וכו'.
.
(שם)
(שם)
קריאה במקור
תורה תמימה על קהלת · פרק 8 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שלט האדם באדם. א"ר אלעזר, אין לך שהוא מתחייב ע"י אדם זה אלא אדם כיוצא בו, שנאמר עת אשר שלט האדם באדם מבר"ל אין תובעין בדין שמים על המזיק את האדם אלא אם המזיק הוא אדם כיוצא בו ולא שאר בעלי חיים, והא דגם שאר בעלי חיים נתבעין לדין כשמזיקין את האדם ומקיימין בהן ובערת הרע מקרבך – הוא תביעה בדיני אדם, ומבואר במדרש דיש אומרים אפילו מקל אפילו רצועה ואפילו אילני סרק נתבעין לדין, ונראה הפירוש והענין בתביעת דין לאלו הדברים, שכיון שמזיקין הם ג"כ ראוים לבערם מן העולם, וזה הוא דין שלהם.
.
(שם)
(שם)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e60362966d3d6f62917ff0b647e3af60b3d114a8353e46aea0c0972d76704394