הולך אל דרום וגו׳. תניא, רבי יהושע אומר, עולם לקובה הוא דומה לקובה הוא אהל שכולו מוקף.
ורוח צפונית מסובבת, וכיון שחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחורי כיפה, שנאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון וגו׳, הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה, סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח – אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן לאבאור הענין, כי החמה הולכת לעולם ביום ממזרח לדרום, כמש"כ הולך אל דרום, ובלילה סובבת מתחת לארץ, וביום הארוך עומדת בקרן מזרחית צפונית, ומהלכת מזרח דרום ומערב ושוקעת בקרן צפונית מערבית, ובלילה סובבת פני צפון, ולמחרת היום נתקצר מעט ההלוך ואינה יוצאה בקרן אלא נמשכת מן הקרן ולמזרח מעט ויוצאה, ובערב שוקעת בתוך המערב משוך מן הקרן מעט, ובלילה סובבת אותו מעט וכל הצפון ומעט במזרח יותר מליל אמש, וכן בכל יום עד שבתקופת תשרי יוצאת באמצע המזרח ושוקעת באמצע המערב, ולפיכך אז היום והלילה שוין, ועדיין בכל יום נמשכת לצד דרום ויוצאה, ובשקיעתה נמשכת לצד דרום ושוקעת עד שיוצאה ביום בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית ומהלכת דרום לבדו ושוקעת בקרן מערבית דרומית, ועל פי זה יובן מה שאמרו כאן הולך אל דרום ביום, שצד דרום הולך תמיד ביום בין בימים ארוכים בין בימים קצרים, וסובב אל צפון בלילה, שלעולם מסבב צד צפון בלילה בין בלילות ארוכים בין בימים קצרים, סובב סובב הולך הרוח וכו' – אלו פני המזרח והמערב, שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן, כמבואר.
.
(ב"ב כ"ה ב')
(ב"ב כ"ה ב')