אל תעמד בדבר רע. כדתניא, הפותח בתורה פותח בדבר טוב והחיתם חותם בדבר טוב, וכן הקורא בברכות בתורה קורא ומפסיק, אבל הקורא בקללות אינו מפסיק אלא קורא את כולן טזכדי שלא יפתח האחר הקורא אחריו בתוכחה, ועם זה כתיב מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו ודרשינן אל תעשה תוכחתו של הקב"ה קוצים קוצים, כלומר שיפסיק באמצע ויהיו לכמה קצים, ונראה בטעם דרשה זו, משום דא"א לפרש אל תקוץ מלשון קצה נפשי, קצתי בחיי, יען דכבר כתיב אל תמאס, והיינו דקצה נפשו, לכן דרש המלה במובן אחר כדמפרש. ועיקר טעם הענין מההפסק בקללות י"ל דהכונה שהקורא יקרא את כולן עם התנאי [אם לא ילכו בדרך ה'] דבכהאי גונא הוי זה מוסר, אבל כשיתחיל אחר באמצע הפרשה יבינו כקללות, ודו"ק.
.
(מ"ר)
(מ"ר)